סיכום: בזמן חוסר בים הצפוני, חמישה קילומטרים מחוף הולנד, משתרע מדף סלעים מסוכן שהוכיח אחר נכסים הקברות בידי רב גוניים מכלי שייט המפליג באותו ים סוער. באי זה התגוררה בעבר קבוצת גברים שככל חלק שייט הושחת, בזזו את אותם הספינה ורצחו את חברי הסגל שבאו לישראל לחוף. ממשלת הולנד החליטה להשמיד את כל פירא האי, ולתפקיד המלך ויליאם בחר דורש דין מוקדם בהאג.
לאורך חוסר בים הצפוני, 6 קילומטרים מחוף הולנד, משתרע מדף סלעים מסוכן שהוכיח את אותה דירות הקברות בידי רב גוניים מכלי שייט המפליג באותו ים סוער. באי הגיע התגוררה עד לפני זמן קבוצת גברים שככל פריט שייט הושחת, בזזו את אותה הספינה ורצחו רק את מומחי הצוות שהגיעו לחוף. חוץ לארץ הולנד החליטה להשמיד את אותן פירא האי, ולתפקיד המלך ויליאם בחר לוקח דין מוקדם בהאג.
"אני רוצה שתנקה רק את האי ההוא," היה הצו המלכותי. זו נודעה עבודה גדולה עבור צעיר בן עשרים ומשהו. בהכרזה מלכותית הוא הועמד לראשות העיר באי, ובעל קיימת שהוקם בית משפט, מונה עורך שבית הדין הצעיר לשופט; ובאותה כושר כפולה הוא "ניקה" את אותם האי.
הצעיר החליט בזמן זה להתיישב באי והחל למצוא סביבו בית. זה הזמן מתפעל מקום קודר, עקר מעץ או גם ירוק ישיר מכל מהות שהוא; זה הזמן מתבצע כאילו גורם הוגלה לסיביר. ובכל זאת, טען ראש היישוב הצעיר, אזור מכוער מכוער קל מפאת שהוא לא יפה. ויפה היא קבע שהאי זה בוודאי צריך להיות.
יום שכזה כינס ראש העיר-שופט הצעיר רק את מועצתו. "חייבים להיות לעצמנו עצים," הינה אמר; "אנחנו בעלי זכאות להעצים את האי הזה למקום של איכות באופן נרצה!" אמנם חברי הים הימיים המעשיים התרוגו; הכסף הקטן שהיה לחומרי ריסוס אלו מתבצע ראוי לעניינים דחופים בהרבה מעצים.
"טוב מאוד," נתפסה החלטת המאי או לחילופין קצת - ומעט שהם כבר ניחשו לאיזו תכלית יתאימו המילים - "אעשה הינה בעצמי." ובאותה קיימת הוא נטע מאה עצים, ההתחלתי שאי פעם ראה האי.
"קר מהראוי," התקינו תושבים של האי; "הרוחות הצפוניות הקשות והסופות יהרגו אחר כולנו."
"אז אשתול ארבע," הודיע ראש העירייה הלא מוטרד. ובמשך 50 הזמן שהיא גר באי היא עשה הינה. מהווה נטע עצים בכול שנה; חוץ מזה, היא בעצם עשה לאדמת ממשלת האי שהפכה לכיכרות ציבוריות ופארקים, ושם שלכל קיץ מהווה הוציא שיחים וצמחים.
לחים בערפל המלח העצים לא קמלו, לא מורכב גדלו להפליא. לכל חדר הים הסוער הנ"ל - ורק האדם שראה את כל הים הצפוני בסערה יודע כמה הוא יכול להיות סוער - אינן הייתה רגל אדמה שעליה ציפורים, מונעות בסערה בדבר פני פסולת המים, יכלו לנוח בטיסתם. מאות רבות של ציפורים מתות כיסו לעיתים קרובות את אותם פני הים. ואז ימים כזה העצים גדלו די על מנת להשקיף המתארת את הים, וכשהם מונעים במהירות, הציפורים הראשונות יכנסו ונחו במקלטן העלעלים. ואחרים יכנסו ומצאו שמירה עקבית ונתנו את כל הכרת התודה סביר בשירה. במקביל ל מספר 2 מידי יותר ויותר ציפורים גילו רק את העצים בבית האי הפוטנציאלי הזה שהם כבר משכו את אותם תשומת לבם רק בידי אזרחי האי הילידים אלא בידי האנשים הקיים על החוף רחוק אצל כמה קילומטרים, והאי נודע כביתם בידי הנדירים מאד והציפורים הכי מודרניות. מידי אסירי תודה היוו הציפורים על אודות מקום מנוחתם, עד שבחרו בקצה כזה של האי כמקום מפואר להטלת ביציהן ולגידול צעיריהן, ואוכלסו בשערה במידה פרסונאלי. לא השתנ זמן לפני שהאורניטולוגים ממקומות יחודיים בעולם יכנסו ל"ביצה ", כידוע הנקודה הרחוקה מאוד אצל האי, לדעת את אותן המאשר המופלא, לא בידי רבים רק בקרב אלפים רבים של אלפי ביצי ציפורים.
0 
Star