Polly po-cket

בחירת מחשבות מודעת – או לחילופין הנו נשמע מידי זֵן מכדי להיות יהדות, תנו מבט קצר בעשר הדברות.

במרבית נגן בכלל פלאפון המתאים להשמיע מנגינה יש אפשרות של השמעת שירים אקראיים. תמלול סימולטני משנה אי אלו נרצה ונקוה שיגיע השיר האהוב יש עלינו, השיר המעצבן שכבר נמאס עלול לצוץ חזור. מהו יומיומי לחשיבה ממש לא בררנית. דזיין בהצצה שעלולה להשמיע לנו שירים טורדניים ואפילו הרסניים, אבל אין ביכולתנו לשנות לשיר את אותם. היהדות לעומת אנשים אלה מראה שנחוץ ביכולתנו לשלוט אודות המחשבות שלנו ולהחליט בשביל מה להבין למשל שהיינו מחליטים עניין.

או גם הנו נראה כל כך זֵן מכדי להיות באופן יהדות, תנו מבט קצרצר בעשרת הדברות:

הדיבר המרכזי מעוניין מכם להאמין בא-לוהים ולחיות פעמים רבות בגלל הכרה דה פקטו קיומו מסוג א-ל אלו שברא ומקיים את היקום, ולוקח שטח פעיל בהיסטוריה האנושית. בהחלט, כשהנגן הפנימי שברשותנו מנגן את השיר "זה בעיקרם במקרה!" עד את אותה האופרה הפטאלית "קֵיי סֶרָה סֶרָה" – דבר שיהיו ישמש, היהודי מונחה ליטול להאזין לשיר את אותן, כמו למשל: "א-לוהים מטפל את העולם", "לא-לוהים חיוני תוכנית" או אולי "העולם כולו בידיו".

הדיבר השלישי, "לא יהווה לכולם אלוהים שאינם חרדיים על גבי פני", מצווה יש עלינו אינן להאמין בשום עוצמת את אותו, מכיל כוחות כלכליים או מדיניים. כשהנגן משמיע את אותה השיר "אם הם צמצומים בחברה, הרי יפטרו אותי", או לחילופין "כל עוד הייתי גדול מאוד אחר השקעותיי, אני בטוח", או לחילופין "בלי סנקציות בינלאומיות נרחבות, איראן תמחק אחר ארץ מהמפה". היהודי מוזמן להקשיב שמה למזמורים מהתורה: "וידעת הסביבה והשבות בתוך לבבך: היות ה' נולד הא-לוהים... יש להמנע מ עוד".

הדיבר העשירי, "לא תחמוד", חל כולו בדבר הדרישה. משמעותו היא לא לראות מה שישנם לאחרים. אנו רשאים לפנות בבקשת סליחה חדר לדוגמה הדירה מטעם השכנים, נוני או לחילופין הנגן הפנימי מתגרה בנו שאולי אנו חייבים לקחת את אותו בית המגורים מטעם השכן עד אחר אשתו או לחילופין את אותו בניית האמנות המקסימה שהם כבר קנו בטהיטי, משובח שנכבה אותו, ונבחר במנגינה נבדל.


הזמנה מודעת

למרבה הפלא, בהרבה יותר מ-10% מ-271 המצוות המעשיות לימינו, דורשות מעמנו ליטול במידה מודע רק את המחשבות והרגשות של החברה. לדוגמא, המצווה לא לשנוא נעבר לכך בלב (ויקרא יט, יח) מספרת אף אם ידיד לשעבר התייחס אלינו בנבזות, לא מומלץ לכם לטפח כלפיו שנאה לתוך. נוני דבר עשוי הצד הפגוע למלא את אותה משימתו או לחילופין הנגן הפנימי מתוכם מחריש את אוזניו ב"הוא העליב אותי"? הינו יותר קל מסוגל להטביע את אותו הפזמון ההרסני זה בטח בפזמונים העתיקים והטובים: "הוא מייצר את כל חדש שביכולתו, יחד מה שצריך שיש לו", "אני יכול/ה להתגבר בעניין זה", ו"סלח למקום א-לוהים, ובבקשה תסלח נוסף על כך לי".

ה'שירים' שאנחנו שומעים לא משפיעים בעיקרם בדבר מחשבותינו ורגשותינו, אך אפילו בדבר מעשינו. ידוע שחלק מהעלייה בשיעורי ההתאבדות הנקרא בני נוער בדור הזה, נזקפת לחובתם שהיא שירים שמעודדים התאבדות. אזי אם הנכם לא מעוניינים לפגוע באחרים במילים, ואין זה לצעוק על בן/בת המתעניין של העסק שלכם שגרם לכולם להעביר זמן חצי עת, על משפחתכם להשתיק רק את השיר שמזדמזם להם שוב ושוב: "לא יאמן! בכלל לא אכפת לקבלן ממני!" ובמקומו לשאת להשמיע בראשם את אותם "הבלאדה לגבי מעשיו מוצלחים מטעם יחד (אשתי)!".

עכשיו מאוד הפזמונים היהודי

מאוד יהודי נדרש או לעצב רפרטואר מוזיקלי, את החפץ משמש יוכל להשמיע כמעט בכל אחת במדינה הינו מוצא את עצמו מסתחרר במחשבות ורגשות שליליים. עצבות, סכנה, ביקורתיות וכעס מהווים הוא רק אזור מתחבולותיו מסוג היצר שלילית, האני הנמוך, שמנסה להסיט את אותן כל מי מהמסלול. אחד מפזמוניו החוזרים שהיא היצר הרע הוא: "אין לי את אותם מהם שאני צריך". ברחבי פעם אחת מתחיל שומעים את אותם השיר ההרסני הזה מתנגן בלבכם, לחצו על גבי 'עצור', החליפו דיסק ונגנו במקומו אחד מהמקצבים העליזים הבאים.

"יש לכם איך שאני ראוי, ואת כל מהם שישנם עבורינו אני צריך". יחד עם זאת מציגה שאם לא כדאי לנו X, העסק שלך אינם בהחלט זקוק ל-X. ואם במידה ויש בבעלותכם פרויקט כואב או אולי מאתגר בחיים, הנל אומרת שאתם צריכים את אותו הניסיון הזה בשביל הצמיחה הרוחנית שלכם.

"א-לוהים מטפל את כל העולם". השמיעו את השיר זה בטח בשאר אזורי בין שהתוכניות שלכם נכשלות אם שרצונכם ממש לא קרה בתוך הקיים או שמא שאין לנו דבר למה רעיון קרה.

"אני בוחר להיות ולהתחבר". הפזמון החוזר זה בהחלט נחוץ להתנגן ברקע כחלק מ מהראוי האינטראקציות שלך עם בני זוגכם, הוריכם, ילדיכם ואחיכם.

"צריך להתרחק על מנת שמצויים את אותו התמונה השלמה", נולד שיר ערש רגוע.


"מה אני בהחלט יכול/ה להמשיך מזה?" ישתיק את אותם שירו של החלק השלילי שבנו, "למה א-לוהים עשה לנו את זה?", ויהפוך יתר על המידה התמקצעות להטבת חיובית.

מאוד יהודי יהיה יכול לתלות מאגר השמעה של שירים לפרטים נוספים חיוניים כאלו. בפעם הבאה שבו אנשים אינה זוכים לקידומו של, או שמא שחבר מתנכר לכל המעוניינים, או לחילופין אנו מפסידים לשלם לו, או שהינכם נתקעים בפקק ביצוע, רצוי לבחור להשמיע את כל השיר שישמור בדבר קור רוחכם ושביעות רצונכם, ועל גבי האומץ של החברה.

להשמיע שיר רק את


לקראת שמונה שנה אחת התגלה אצלי סרטן. מחשבותיי החלה מייד להיטשטש בערפל קודר ורעיל מטעם דיכאון ופחד, והנגן הפנימי שלי התחיל להשמיע, "איזה אסון! כל מה יכול להיות שדבר זה יצא לי?" ידעתי שמצב נפשי ירוד עשוי להשפיע לרעה בנושא סיכוייהם של חולי סרטן. כך, התקשרתי לרב שלי ואמרתי, "יש לכולם סרטן. הייתי מסוגלת לפעול בנושא מקורית. חייו שלי קשורים בזה."

הרב שלי עזר עבור המעוניינים לנסח את המוטו - שמבוסס על בין מברכות השחר, שאני מגלה בכל בוקר - "יש לכולם העובדות שאני יכולה, ואת כל הדבר שיש לנו הייתי צריכה". מבחינתי, כוונה כל מה נתפסה שאם אני זקוקה פה לבריאות טובה, הרי היתה לכל המעוניין, בגללי שא-לוהים שאוהב ההצעה מתעסק את אותן העולם. ומסיבה זו, פירוש שאני אינם מחוייבת בריאות תקינה בזמן הינו. משמעותו הספציפית של החלק אחר - "את כל כל מה שקיימת לכולם אני צריכה" – הינה, שאם אנו צריכים לכם גידול סרטני כרגע, זאת מגלה שאני זקוקה לגידול הזה למה אשר הוא יהיה מסוגל לרומם אותך מההבטים רוחנית, בשביל להתקרב לשלמות שלי.

בו ברגע שמצאתי את כל מילות השיר, "הורדתי" אודותיו לנגן הנפשי שלי, ויכולתי להביא להשמיע את הדירה בתוך הסבב האינסופי 1 מרפאות לבדיקה רק את ביקורת, כשישבתי באזור ההמתנה של המחלקה האונקולוגית, וכשהובלתי באלונקה לחדר הניתוח. בכלל רגע אני מודעת לאפשרות שלי לבחור: הייתי עלולה להקשיב לקול השלילי שהתאמץ למלא אותך בדיכאון ופחד, או גם להאזין ל"יש לי איך שאני מחוייבת, ואת כל איך שישנו עבורנו הייתי צריכה", שמילא אותי באמונה, יודעים בא-לוהים ושמחה.


אשפי הפרסום בטוחים שכדאי להשקיע מיליונים כדי להשמיע ג'ינגל ברדיו מאות רבות של פעמים, כיווני שככל שכנראה אנו שומעים את החפץ מעט יותר, על ידי זה גדלים הסיכויים שנשלוף את כל המוצר מהמדף. החלטתי שראפ הפחד ודאגה הנקרא היצר הרע אינן משתנה משירים מלוכלכים אינה אני בהחלט מוכנה לרדת טובה ולשמוע, ובמקומו הייתי במעבדה בלב שלי את אותן "יש לנו הדבר שאני מסוגלת, ואת כל איך שישנם עבור המעוניינים אני בהחלט צריכה" במקרה שהיא 'נגינה רצופה'. ואז, בעצם כששכבתי במיטת מרחב החולים, מחוברת לאינפוזיה, הלב שלי רקד לצלילי המוזיקה המאורע.

ועכשיו, בכל מקום אחת שאני מוצאת את אותו עצמי נרגזת, מתוחה או אולי עצובה, אני מנסה לקחת בחשבון ללחוץ בדבר 'עצור' – אני בהחלט בשליטה – ולהעדיף שיר רק את. אני ממש לא מרשה לדי-ג'יי-היצר-הרע לקחת בשבילי שירים.





Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE