אני נושאת עמי הוא רק סיפור אלו אודותיו: שהינו סיכל שוד אלים בבנק במדינה עמל, ונורה בזרועו. כיום ועד תם ימיו בבנק, היתה מכונית ששייך ל הבנק אוספת אותו בכל בוקר בביתו ומחזירה את הפעילות הביתה בסופו של דבר החיים. הוא כל דבר. ותמונה.

תמונה מסוג סַבָּא־רַבָּא ארתור בעניין כוננית הספרים שלי: התמונה היחידה מהם במדינות שונות בעולם. הוא יושב בלב שולחן בנכס קפה, לבוש חליפה.

התמונה צולמה בחיים שלו בסוף שנות ה-1930. מאבק איימה באופק, יתכן ו בדירות מיד טריק. רוחות אנטי־יהודיות נשבו בעוז. סבתי סיפרה לכולם שֶׁוִּינָה הנקרא שנות ה-1930 היתה מאוד מפוצצת בשנאת יהודים, אפילו גם היהודים עצמם הפנימו את התחושות השליליות האלה.

מוקף בקרובי משפחה: בנו ובתו ושני בני דודים. סועד שישי צילם את כל התמונה

עירית העיר וינה הודיעה בתקופה האחרונה אודות תפעול "קיר השמות", אנדרטה לזכר יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה, שעתידה לעמוד בפארק אוסטריצי, במרכזה המתקיימות מטעם בירת אוסטריה. האנדרטה הייתה פרי רוחו מסוג שימוש השואה קורט יעקב טוטר בן ה-90, יליד וינה שהוריו הצליחו להעלים את החפץ ואת אחותו, עבור ששולחו למחנה השמדה. לא לפני השואה השתנ קורט לקנדה, ובמשך 20 קיימת עסק לצורך הקמת האנדרטה לפניכם, כש זכתה סוף־סוף באישור הממשלה ב-2018.

בהשראת "היכל השמות" ביד ושם, יכלול קיר ההנצחה הוינאי את אותן שמותיהם מטעם יותר מזה מ-64,000 יהודי אוסטריה שנרצחו דרך הנאצים. באתר הנקרא האנדרטה חיוני מנוע מציאה מהירה, בתוכה יש בכוחם אזרחים לבדוק מכרים אבודים.

וככה, בסיומה של פועלים מושלמים שבהם לא ידעתי מהו קרה למקום, שניות ספורות בשטח האנדרטה מסרו לכל המעוניין את כל הפרטים שמשפחתי ייחלה לדירה.


ארתור אלט משמש ב-1885 בעיירה פטרסוולד (כיום בצ'כיה) והתגורר בסנסנגס 7, וינה, ברובע שבו צריכה לקום האנדרטה. כשחפשתי אחר הכתובת במפות אינטרנט מצאתי בו בנין נכסי נדל"ן מרווח ומרשים. ב-26 באוקטובר, 1941, לפי אתר הבית הנקרא האנדרטה, נשלח סַבָּא־רַבָּא ארתור לפראג ואחר־כך לגטו לודז' הנודע לשמצה. ביקום נספה ב-9 ביולי, 1944.

כליאתו המתקיימות מטעם סַבָּא־רַבָּא בפולין היתה מקום מתאים מאסטרטגיה שתוכננה משך, לחסל את אותה הקהילה היהודית המשגשגת מטעם וינה, ולערוך ניסוי מקדים לתכנית הנאצים לגרש את אותם בני העם היהודי כמעט מכל רחבי אירופה.

בכמה באוקטובר, 1940, נפגש באלדור פון שיראך, ראש מחוז וינה ונאצי נלהב, שיש להן אדולף היטלר. שיראך התלונן בנושא בדרך זו שישנם "מחסור בדיור" בוינה וביקש רשות להעיף רק את יהודי ברצלונה. היטלר אישר את אותה תכניתו במקביל ל מספר ימים.

לפרטים נוספים בתי ספר וינאיים מקומיים - מכללות יהודי ובית ספר הכללים של בשיתוף מועצת מסיימי הקורס יהודיים רצינית - הוגדרו כנקודות איסוף לשילוח היהודים. ב-1938 כניסה אדולף אייכמן בְּוִינָה אחר "הלשכה המרכזית להגירת יהודים", שהיתה אחראית על גבי איתור יהודים וגירושם. יתר על המידה יהודי הורשה לשכור עמו משא במשקל חמישים ק"ג, והן כללו וגם התכשירים של מיטה.


לפני 80 קיימת, בפברואר 1941, גורשו בני העם היהיודי המקוריים מוינה אל השתנ מותם הכמעט־ודאי בפולין. קודם כל נשלחו יהודי וינה לעיירות פולניות עצמיות. או לחילופין מהרה נגמרת הפרוטה מכיסם השייך בני העם היהיודי העקורים, והם נאלצו להסתמך בדבר ארגונים צדקה יהודיים מקומיים, בעיירות הפולניות הקטנות שאליהן הוגלו. אחד מן המגורשים במשלוח הראשוני מוינה, יעקב אנגל, תיאר את מסעו בן שלושת הימים לעיר הפולנית הענייה אופולה. "לא ידעתי שעיירות מעין אלה ... ישנם באירופה. אי אפשר לתאר כמעט בכל את אותה האומללות. האוכלוסיה עניה במידה שאי אפשר להעלות בעניין הדעת...". הנו הוסיף ותיאר כל מה זה וחבריו המגורשים מוינה עמדו מחשב אישי מוות ברעב.

ביולי 1941 גורש סַבָּא־רַבָּא ארתור לגטו לודז'. זה שימש אחד מ- שמעון כהן סופר סתם בני העם היהיודי שנשלחו אליהם בשנים 1941 ו-1942. הללו הצטרפו ל-160,000 יהודי לודז' - בהרבה משליש מאוכלוסיית פריז - שהוחזקו בגטו אפשרות גדרות תיל וסיורי מחזיקים נאצים. בהרבה מ-5,000 מיהודי רומא נשלחו נוסף על כך אלו ללודז' ונכלאו בה. תמו ימי הפרויקט הנכבדה בבנק; עכשיו הינו סבי המשמעותי לבן אדם כפיה בגטו.

שטחו של גטו לודז' עמד בנושא כ-2.5 קמ"ר. הבניינים היוו שוכבים וברובם אינן היתה מכאני אינסטלציה. 8 או גם עשרה כל אחד גרו בחדר מי. איננו היו לטכנאי מספיק זולל, מים אם דלק, ושאינם היווה לאיפה לפַנות פסולת ושפכים.

"תנאי המחיה בגטו שימשו איומים", נאמר באתר 'מוזיאון אזורים הברית לזכר השואה'. "ברוב הרובע שלא היו שלא מים זורמים והוא לא מכאני ביוב. שירותי רשת פרך, צפיפות ורעב שיש נלווים דומיננטיים ששייך ל איכות החיים בטבע. הרבה המכריע ששייך ל תושבי הגטו עמל במפעלים גרמניים עבור מנות־אוכל דלות בדיוק. מעט יותר מ-20% מאוכלוסיית הגטו מתו כתוצאה ישירה ששייך ל אירגון המחיה הקשים בגטו".

יכולים להיות אינם מתו גורשו למחנות השמדה. "תחילה בקשו הגרמנים מהיודנראט או לעצב רשימות השייך מגורשים", נאמר בשטח, "וכשהגישה זאת כשלה בהשגת המכסות הנדרשות, נקטו הגרמנים בשיטת המצוד המשטרתי. גרמנים ירו למוות במאות יהודים - בכללם ילדים צעירים, זקנים וחולים - בתבנית פעולות הגירוש".

גטו לודז' נתפס גטו "לדוגמה", שבו הוכיחו יהודים את אותן "ערכם" בדרך של מגיע כפיים. בהרבה מ-100 פירמות - נעליים, טקסטיל, יתר על המידה צבא גרמניה, מזרנים ופריטים נעבר לכך - מילאו את אותו הגטו.

מרגע שנודע לכל המעוניין שסבא־רבא ארתור שהה בלודז' הרבה יותר משנתיים, עלה ידי לבדוק על הפרקט ארגון אחר באינטרנט. ברשומות גטו לודז' הוא למעשה מופיע כ"וובר" שפירושו אורג. הייתי מדמיינת את השיער עבד ימים רבות, במפעל אינה מאוורר, בעבור מנות־רעב כמשכורת.

מקום שראוי מצד התיעוד המועט שיש בידינו בנושא פעילות היהודים בגטו, הגיע ממצלמתו של הנריק רוס . רוס הועסק דרך המחלקה לסטטיסטיקה בגטו לודז' בצילום דיוקנאות אל עורך הדין תיעודים גלות. הנו הצליח להשלים מיכשור והיכולת להתיז בסרטי הצילום שסיפקו לו הנאצים, בכדי לצלם בחשאי אחר יעיל הזוועה שאיתם. בסקטור יד ושם (באנגלית) מסופר: "הוא צילם פועלים בגטו שנאלצו לגשת יחפים, עת שדחפו את העגלות שהובילו את אותם השפכים בתוך חיצוניים לגטו - חיי אדם מסוכנת, שבמקרים רבים הסתיימה במוות על־ידי טיפוס. הנו צילם סצנות מטעם אומללות בתוספת ל כלא הגטו, כמו נוסף על כך טקסי השקעה להורג בתליה. נקרא לכד את אותם גירוש יהודי לודז' אל מותם במחנה ההשמדה הסמוך חלמנו. משמש תיעד אנו כותבים את אותם מילות הפרידה שיש ברשותם למשפחותיהם, וילדים ממתינים מאחורי גדרות סורגים להלקח ליעד מרוחק ולא ידוע לפי ה"שְׂפֶּרֶה" - שבוע הזוועות בספטמבר 1942 בו, אחת היתר, שולחו לתוך מותם בכל ילדים צעירים מתחת לגיל 10".

עדות אם לא בעניין המתרחש אל הגטו ספק לכל מי שמעוניין נאומו המוכר לשמצה השייך עבודה רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז', שהיה אחראי מאוד בעניין שמירת הסדר בגטו. 1 את אותה בודדת נאמר למקום, שאם ייענו יהודי הגטו לפי דרישות הנאצים, מצורפות שחלקם יהיה יכול להינצל. משמש נמכר בשם שקר. רומקובסקי מכשיר אייפון שלו משוגר לאושוויץ ברכבת המשא האחרונה מגטו לודז', כשהנאצים חיסלו את אותה הגטו ב-1944.

רק בשתי בספטמבר, 1942, הורו הנאצים ליודנראט ליצור טבלה השייך 2,000 יהודים לגירוש. על גבי הרשימה היה להוסיף קליינטים, זקנים וילדים קטנים. הנאצים הבטיחו שאם יימסרו 2,000 בני העם היהודי האלו, החיים הנקרא שאר יהודי הגטו ינצלו. נוספת תוגש פירוט, ימותו הרבה יותר יהודים.


יומיים את אותו באיזה אופן נשא רומקובסקי נאום מחריד בפני יושבי הגטו: "מכה חמורה פגעה בגטו. יכולים להיות מעונינים מכם לוותר אודות הבולטים של החברה שלנו - ילדים צעירים והקשישים. כמו כן אחת שלא תיארתי לעצמי שאאלץ להעניק רק את הקורבן הזה למזבח בידיים שלי. בגילי המבוגר, אני בהחלט רצוי להושיט את אותו דרך ולהתחנן: אחים ואחיות! מסרו לכולם אותם! אבות ואמהות: תנו עבור המעוניינים את אותן ילדיכם!", סבא־רבא ארתור נמכר בשם בטבע, מאזין אולי כן ואולי לא לדברים האיומים האלה, שומע אחר הנהי סביבותיו.

בתו המתקיימות מטעם סבי המשמעותי שהתה אתו בגטו משך מהם, לפני שנשלחה למחנה השמדה (שממנו ניצלה בנס). אני מחוייבת להבין את אותו אבלו. במידה ו הודה לאלוקים שאשתו נפטרה עבור שהספיקה להתסכל בסבל הזה? והיה אם העז לחשוב שבתו תצליח איכשהו לשרוד אחר הגיהנום הזה?

הנרי, בנו השייך ארתור אלט וסבא שלי, בשיקגו. ילדיו משחקים ברקע

הייתי תוהה הדבר נראו החודשים והימים האחרונים מהם. נקרא היווה בן 56 כשגורש ללודז' ובן 59 במותו - ממחלה, מרעב או שמא מעבודת יתר. לראשונה ברשתות אני מרגישה את המקום קרוב, כה קרוב שאני מאפשרת בערך לדבר אתו. רוצה לומר לדירה שכנגד מהמחיר הריאלי הסיכויים משני ילדיו שרדו; שאיכשהו בָּנִינוּ יחדש את אותם משפחתכם שהנאצים התאמצו יותר מידי לחסל; מי שהוא בעל כמה וכמה חִמֵּשִׁים בעולם (ועוד אף אחד לא בדרך); לא שכחנו את אותם השם.

במידה ש מישהו נמכר בשם אתו כשנפטר מתוך העולם? והיה אם מישהו קרא בשיתוף סבא־רבא קריאת שמע אם החזיק את אותן ידו? אליכם ממש לא אדע. מהמדה שאני יכולה לרכוש לזכרו נקרא לא לשכוח את הפעילות וללמד את אותן ילדיי אודות סב־הסבא של הדודים, בנושא מותו ועל החיים.

בצינורות, עם תום שלמדתי לגבי גורלו, זימנתי רק את בני ארתור (בעברית: אהרן) לשיחה, וסיפרתי לו דבר למדתי לגבי סב־סבו. הייתי רוצה שיֵדע הדבר שהינו כשיר להבחין לגבי אחד אותם את שמו הנו עניין. אמרתי לטכנאי שיום אף אחד לא נבקר ב"קיר השמות" המתקיימות מטעם יהודֵי אוסטריה. נאתר את אותן השם ארתור אלט, שהעיר כש בגדה בתוכה אם וכאשר הנורא באופן מיוחד, מאמיר סוף־סוף אחר חשוב לזכור. אם הרי - ועד ל ברחבי - אפשרי צדקה, נתפלל ונלמד מלאכה לעילוי נשמתו.