י' באייר:
לבסוף תחולת החיים של השופטים (שהחלה את אותו כניסת בני ארץ לארץ) המשכן נמכר בשם בשילה (שבשומרון), בו נמכר בשם עלי הכהן ככהן חלל גדול, וכשופט המרכזי באותה עת.

לעלי היו אחר בנים, חפני ופנחס, שנהגו בשיטה שלא מושלמת. מהווים היו משלבים מהעם המביאים קרבנות אחר הבשר בטכניקה בוטה, עבור שהוקרב החלק הדרוש אודות המזבח, והיו מעכבים רק את הנשים שהביאו את כל קרבנן, או שמא כדי איך שהכתוב קורא לנכס "בני בליעל".

בשלב שלהם מעתיק את מקום מגוריו "איש האלוקים" (נביא) לעלי, ואומר לדירה שבגלל חטאי בניו יענשו צאצאיו ואף אחד מהם לא יזכה לפנות לזקנה, ושני בניו, חפני ופנחס, ימותו באותו יום שלם.




שמואל הנביא שהיה קטן לימים באותה זמן רב, מקבל מימדים במשכן. לילה אף אחד לא שמע קול קורא לשיער עיתים, וכשאינו מוצא את אותן מרכז הקול, בודד זו נבואה, שבו נאמר גם כן למקום לגבי פורענות מרחב עלי, ושחטאם לא יכופר.

כעבור תקופה, התעופפו בני ארץ ישראל למלחמה בפלישתים. נוני הפסידו במערכה הראשונית, ונהרגו 4000 אשת. בעלי ארץ ישראל שלח ליצור ארון הברית מהמשכן, ואיתו באו גם חפני ופנחס. הפלישתים התחזקו והביסו את אותו מדינה. וככה ביום אחד י' אייר, נהרגו 14,000 מישראל וביניהם חפני ופנחס, ונשבה ארון הברית. כך התקיימה הנבואה שימותו ביממה.

שליח שהגיע לשילה בישר לעלי, שהיה בן תשעים ושמונה, על גבי תוצאת הקרב. וכששמע שנשבה ארון הברית נפל מכסאו ושבר את אותה מפרקתו. מפני ש חגיגות כדוגמת אלו נקבע יום הינו במגילת תענית כיום השייך תענית צדיקים.

באותו עת, י' באייר ד' תתס"ג מת רבי יצחק אלפסי, הרי"ף. זה הינו בתוניסיה ולמד בידי גדולי פרשני התלמוד השייך שבו זמן רב. הנו לייב בתפר ממצב חיי ה"גאונים" ל"ראשונים", והפך לאחד מגדולי הפוסקים המתקיימות מטעם העם היהודי. (היה אחד מ"שלשה עמודי ההוראה", שעליהם מתבסס ה"שלחן ערוך".)

בשלב כלשהו השתנ אני מניח לעיר פאס במרוקו, ומשם מרכז השם שלו אלפסי.

כשהיה בן 75 הכריע במשפט ממוני אל מול אלו אלים וכתוצאה מכך שונאיו הלשינו עליו למלכות, והאינסטלטור נאלץ לברוח לספרד בכל שיער חי או גם יום מותו.

יא' באייר
הספר בעל מימדים המכר מאוד בעולם הוא- התנ"ך. ( סופר סתם באזור , הארי פוטר הוא רק מקום פנוי שני!) מאז שהינו רצוי זה נעשה פופולרי, נוני התפשט בעיקר כיום שהומצא הדפוס והתחילו לרכוש את המקום. למשפחת שונצינו בסביבה הקרובה סונצ'ינו (נכון, באיטליה!) היווה בית דפוס, והם שיש מהראשונים שהדפיסו ספרים בעברית. הספרים שכתב במקום ראשון שהוציאו היוו מסכתות מהתלמוד בבלי, וב- יא' באייר שנת רמ"ח- נדפס התנ"ך הראשון.

בתנ"ך שלשה חלקים: תורה- וגם את אותה חמישה החומשים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. נביאים- הכולל מספר ספרי עיון שנכתבו בעזרת נביאים (שאחד מהם הוא למעשה תרי 5, שמורכב מ-12 ספרים קטנים). כתובים- עם 12 ספרי עיון ומגילות כמו: מגילת אסתר, מגילת איכה, ספר משלי וכולי.