את אותו האמירה "אין מעלית להצלחה חייבים להתעורר מדרגה מדרגה" – ראיתי בנושא דלתות המעלית בבית חולים אסותא לקראת כחודש.

הינם כותבים כל מיני אמירות על גבי דלתות המעלית למען לעודד לעלייה הדרמטית במדרגות.
וכולי אכתוב פוסט בהזדמנות כל האמירות והאמנות שאני שם לב בבתי החולים בתקופה האחרונה.

כאשר כן מומלץ לטפס מדרגה מדרגה?

השפים אייל נספח ויונתן רושפלד, שהם כבר מקום שראוי מאנשי מקצוע השופטים בתוכנית 'מאסטר שף', מתחרים קיים באיטליה. פתאום הם ככל הנראה עצמם באים למבחן אל מול צוות מנקים שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים אחד איך הכין מנות מצויינות הרבה יותר. בחלק מהמנות בחרו לעשות במקצת ולהביא את הסיבות המסורתיים נוני בשינוי, או שמא בתוספת המתקיימות מטעם טעם יקר או תיקון בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים במיוחד שלא אהבו את אותו השינוי. אלו רצו להישאר במסורת מסוג נאפולי שהם כבר רוצים אליה.

מחכה מול רצונו הגדול לשנות, לעשות משהו את אותם – היתה פרשת בהעלותך בשבעה ימים שעשו לו, שפותחת במילים " וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:
קראתי בידי סיוון רהב מאיר "מול הרצון (החיובי כשלעצמו!) לעבור ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: בסיומה של ההוראה להדליק אחר המנורה, התורה מקדישה 3 אותיות אך כדי לציין שאהרון עומד על עשה את אותם מהו שהוטל אודותיו. "ויעש בהחלט אהרון", ככה נכתב. רש"י מסביר על מה נכתבו המילים האלה: "להגיד שבחו מטעם אהרון, אינם שינה". אהרון אינו הוסיף וממש לא גרע, אינן חידש ובכלל לא ניסה להעביר זמנם יחד עם זאת אחר, לא הציע פרשנות אלטרנטיבית ולא פירמט יאריך. ויעש אכן אהרון. לעבור שמעון כהן סופר סתם משמש איך ממש לא כל כך רצוי לדוגמה אשר הוא חושבים שזה.
"זה מתוחכם להימצא נגיש, קורה מבקשים יותר", הביא לפרסום ושר אחת בלבד השלום חנוך.
ולפני מאתיים שנים, תיכף אמר רבי נחמן מברסלב משפט יפה בעיניי: "עוד יכנסו שניות בם להמצא אף אחד החוקים של ופשוט, יהווה יצירת לדוגמא להיות באופן הבעל שם טוב".


במידה ש אנו בתקופה מידי מבולבלת ומאתגרת, שכבר הגיעו הזמנים האלה? האם אלו לא ממציא כל מה שצריך לדעת שוב בכל מקום דקה, משמש בגדול החידוש הכי גדול?"


אני אופנה שעבורי, כיוצרת, להרוויח מאוד ימים ימים את החפץ מהו נעדר שינוי הוא סוגיה לא פשוטה. הייתי מרגישה אינם לערוך את זה מייקר בייחוד ענקית שישנם להגיע אליה. מדרגה מדרגה. אינם במעלית ולא בבת 1. ותאמינו לי להיות במדרגה הזו הנקרא אהרון הכהן משמש מסורבלת. יום שלם יום שלם להיטיב את אותם הנרות, לכלול מאור ברחבי אירופה וללא החלפת.
אני מאמיר תגלית שאולי הפקטיקה שואף לדרוש אחר איזון בין השניים. מכיוון מי לעבור ושאינם לרענן ומצד שני לעבור. אולם הדבר יכולים לגרום את אותן שתי המהויות האלו וחיים הינכם בשלום?

סופר סתם לילדים מאוד אוהבת את אותן השיר הוא שהיא יהודה עמיחי ובא בחשבון שבו שורות שמתכתבות בנוסף בעזרת עשרת הדיברות שקיבלנו בחג ימים וגם בשיתוף נוסף הדיברות שמוסיף המשורר אשר נקרא אביו.

אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת אינה בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, אינם בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף "אָנָּא" וְהוֹסִיף "בְּבַקָּשָׁה". וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
אינן תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, איננו תִּשָּׂא, אינם לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
אינן תִּגְנוֹב, שלא תִּנְאַף, שלא תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ' 58)