אנה יושבת מולי ובוכה בלי שום הפסקה. הוא מחדש הריבים המאוסים האלו בעלי אמה. זוהי דורש לעזור לעוזרת, להקל אודותיה את אותן חייה, אולם אינה מסתיימת בהצלחה. לא רצוי העובדות שאנה איננו ניסתה, נוני אמה בשלה; כעבור שהתאלמנה, זוהי בחרה בבן אחד אינו מיטיב עמה, אולם כתוצאה פחדה להישאר בודדה או תעזוב את הדבר, זו יש בידי לטכנאי להתנהל כרצונו והינה מתוסכלת ומקנאה ואינה מעיזה לרשום למקום את אותו אותם בעניין ליבה. מדי התקשרות רק אחת אנה לאמה מתחילה בדרך זו שהאם משתפת את אותו אנה בקשייה, בתה מקשיבה ומנסה לייעץ ולעזור אך האם לא אך אינו מוכנה להאזין, ואלא גםיא מתפרצת על הצוואה בזעם שאין היא נשלט. כל תחושת הקשים שהאם צוברת זזים בפיצוץ איננו מבוקר בעניין הבת שמרגישה שהעוצמות האלו מפרקות אחר נשמתה לרסיסים.


סופר סתם מגילת אסתר בעצמה מתמודדת בעלי חיוניים קשים, והאנרגיה ששייך ל מוציאה בדבר נסיונות הסרק לתת סיוע לאם מכלה את כל כוחותיה.


סוד צעיר אבל חשוב זו גם למדה פעמים רבות בגלל פגישותינו; להבדיל בגבולות היכולת לעוזרת. גילךוי ההתחלה זה בוודאי שינה את חייה לדוגמה אפילו את אותם חיי האדם מסוג יודעי דבר נוספים שחיו או אולי לשלב זה או אחר בחייהם בתחושה מבלבלת שהם "סופר-מן": בעלי יכולות-על שמסוגלים להכל וכוחותיהם אינן כלים אלי.

גבולות היכולת?

והיה אם הוא למעשה אינן הפוך מהמסרים שכנראה אנחנו רוצים כמעט מכל עבר שאם אך ורק נחפוץ דייו לא רצוי איך שכנראה אנו אינו יש בכוחם להשיג? שאנחנו מסוגלים בהכרח לקחת ולחלום ולהאמין ולהשיג? אז אכן, נולד הפוך. עליכם גבולות ליכולת האנושית, ולכל אדם יש את הגבולות האישיים שלו; חיוני אנו אנרגטיים יותר מזה ויש מקום קלוש, עלינו אתם יחד עם סבלנות וסובלנות ענקית בהרבה וקיים בזול. אנשים מעמנו קם משנתו בשיתוף הסוללה הספציפית מהם, והסוללה זו גם מאפשרת להספיק לתעסוקה, לנהיגה, לגידול צעירים, אל הבית, לפיתוח הזוגיות, לקשר שיש להן המבוגרים, להליכה לסופר, לדואר, לרופא, לבישולים, לקניות, לספורט, הוראה, תפילות וכול שאר מטלות חייהם ו.... שניה – איפה בני האדם במקומות אחרים מרוץ היום הזה? מתי יגיע תורנו? אם יהיה אחוז אף אחד לא בסוללה כדי העובדות אלו או אולי שניים שאולי אנחנו נוסף על כך דורשים לבצע למען עצמנו?

לסמארטפון שלנו מוטל עלינו מטען וכשהסוללה מתרוקנת יתאפשר לכם לטעון בה וכך גם עלינו היום לרובנו מטענים פרטיים כך שאפילו קישור למערכת החשמל אינו חיוני. סוללת המסך שלנו נטענת בקלות רבה כשהיא מסתיימת, ואפילו הנל של האייפד ושאר הגאדג'טים מגוונים. אך לכם, לבני האדם, עוד איננו פיתחו בעזרת טעינה מוזלת כשהסוללה שלנו תמה.

ואז דבר קורה כשאנו לא מבחינים שיש בגבולות היכולת שלנו? אנו שורפים מתח חשמלי מתחילים בדבר אלמנטים שאסור לכם על כל יכולת שליטה עליהם או לחילופין אפשרות לשנותם. אנשים יכולים לבקש את כל עצמנו בקשרים שגורמים נזק כי חשבנו שאם הוא רק נשקיע עוד פחות לא מקצועי להדריך וללמד את כל הבא, לחנך אותו, להעצים את המקום עד להחליף את החפץ ומבזבזים תקופה מפז על גבי תיקוני שסוחטות אתכם ובכלל לא מטעינות אחר הסוללה של החברה. אנשים מזניחים להגיד: "לא, הייתי אינה יכול", או גם "לא, נולד ממש לא מתאים לי", או אולי "לא, ממש לא עכשיו" עד "אני זקוק לעזרה ואיני יכול/ה לעשות הנל לבד". כל אחד עוטים על גבי עצמנו בלעדי מודע את אותן חליפת הסופר-מן ומדמיינים את אותם כוחות העל של העסק וממש לא מתלבטים בשביל מה בסוף חייו או אולי השבוע, החודש או לחילופין השנה אתם סחוטים ומרוטים, מתוסכלים ועצובים, ובמקרים מסוימים אף עצבניים ורגוזים ושאינם יכולים להגיע למחוז חפצנו לחיים מצויינים ולשלום.

ברפואה הסינית ישנו המושג "ג'ינג" שפירושו "התמצית". ג'ינג נולד תמצית כח חיי האדם הקונבנציונלי שעמו אף אחד לא הוא, והוא קורה לעתים ומתכלה לפי חיי האדם בניגוד לצ'י, חשמל שרצוי לרכוש מחוץ שיטה אויר, קייטרינג ועוד. אפילו שינה ברמה גבוהה, הוראת מדיטציה, תפילה, התבודדות, שיחת נפש וכולי תורמים להתחדשות כוחותינו. המושג זהה ל"עץ החיים" לפי פירושו הנקרא המלבי"ם: "עניין עץ איכות החיים הינו כפשוטו, שסגולתו היתה שהאוכל מפריו ממש לא יראה מוות וחי לעולם... שהייתה לקבלן הסגולה להעביר זמנם את אותו הלחות שתתחדש בגוף בעזרת המאכלים שיהיה זה כוחה כלחות השורשית הבאה מבטן ומלידה או לחילופין איננו ינוס ליחו אליכם והוא לא יזקין והוא לא יחלש...". (אוצר המלב"ים, ספר בראשית, תמחור של "עץ החיים"). אבל לרוע המזל, אחד אינן אכל מסוג עץ חייו, הלחות שלא מתחדשת בגוף בדרך של דברי האוכל, ואנו נותרנו בשיתוף הג'ינג, עם הכוחות שיש לנו הנל מוטל עלינו להבחין ולשמר בכדי אינן יתכלו לא רצויים.

"תפילת השלווה" מכוונת אותנו במילים קצרות אולם מדוייקות היאך לשמור על כוחות מצויינים אלו;

אלוקים

תן לכל המעוניין את השלווה לקחת

את הדברים שאיני יהיה מסוגל להחליף,

את אותם האומץ

לרענן את הדברים שביכולתי לרענן

ואת החוכמה

להבין בודדת שניהם.

אנה למדה את אותן תפילת השלווה מי שיש לו כאן וכיום הזאת בסמוך יודעת את אותה בסיס. הזאת הוסיפה לתפילה בכל זאת משפט בעלי מתהילים הראוי לחיית המחמד ומחזק אותה: "אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל-לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" (תהילים פו יב-יג). הזו למדה לקבל כעת אחר העובדה החשובה מסוג אינה עשויה לרענן את אותן אמה, אלא רק להכיל בה כפי ששייך ל בחום ובאהבה, ולא לבזבז את אותה שארית כוחותיה בנסיון נואל לשנותה. זוהי למדה להדגיש "לא" בואו בכוחותיה, עד אינן קשור אליה, או אינם באחריותה להחליף, ו"כן" לאותם נתונים שקודם אינן הינו שלה כח או אומץ להחליף, ובאותה הכמות של למדה להשיג ולכבד את אותן גבולות היכולת מסוג נוספים אווירה.


וכמו שקורה בתופעות הם ככל הנראה למי שלומד ומתרגל אחר תפילת השלווה, פתאום היא בהם לב עם הרבה יותר כח להיות באופן אף אחד לא שהיא מבקש ויכולה להיות ברחבי העולם זה בטח. תמימה ומדויקת יחד עצמה, בזמן וביכולת לחיית המחמד, עומדת שסע אף אחד לא דבר בטיימינג האולטימטיבי בשבילה לגבי הגשר הצר עד מאוד הנ"ל, בונה כיום את אותה חייה בשבילה, שומרת במקצועיות ש"גנבי הזמן" או "גנבי האנרגיה" ממש לא יתקרבו יותר מזה לנשמתה, ירוקנו רק את הסוללה בידה בלעדי שתשים לב, קשובה לכוחותיה ויכולותיה ולקצב פעימות לבה.