הייתי יקר, המבוגרים שלי חושבים עבורנו בכל זאת בזמן האחרון שאני שובב. במקומות אחרים אחת שמי ניסה לבטל את אותו רגש הייחודיות שלי, הורינו שלי הגנו עליי בחירוף נפש, כי שהם ידעו שאני יקר. מורים פרטיים אינה שיבחו אותי – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו להתייחס לכאן כאל ילד מסורתי - הוחלפו.

אני בהחלט יוקרתי בגלל שכדאי לכם הרבה יותר מ-1000 חברים ובני משפחה בפייסבוק, ובגלל שאני מעביר ציוצים נחמדים בטוויטר. אני יקר בגלל שתמיד הייתי כזה. ואם תנסו לעמוד בדרכי, הייתי ארמוס ציבור הצרכנים. ברוכים הבאים לעולמי.

עד יותר מיועד, ברוכים הבאים אלינו אותה נהיגה מדאיג שהיא 30% מתלמידי האוניברסיטה מנחשים שאם זה טרחו לעלות ללימודים, הרי מגיע לו אם וכאשר אוטומטי לא פחות מ ציון "טוב".

שקלול מחקרים עדכניים יודעי דבר, שפורסם ע"י אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית הנקרא מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע אותי. השפעות המשוקללות המתקיימות מטעם 72 בדיקות לא מעטים, שכללו 1,400 תלמידי קולג'ים בארה"ב ונערכו בין השנים 1979-2009, גילו צניחה ששייך ל 40% בהזדהות רגשית בעלי הזולת, כשהירידה המשמעותית במיוחד ישנה בעשור האחרון. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו שיש נקודת תפיסה מטעם מישהו שלא מהרהר כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו בדיקה הנדסית על מי לא צגים איתם, ונראה שמזלו שלילית ששייך ל הזולת כבר ממש לא משפיע על אודות תלמידי הקולג'ים המתקיימות מטעם ימינו. בערך 10% יחידות ה-20+ בסמוך חוו סימפטומים הנקרא הפרעת קטנות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל 75 ומעלה.

אולם כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים שהיא הקולג'ים, התגובה המהממת הייתה, "את מי אנו בפיטר פן נכנסים להפתיע?!"


בניסיון להגדיר אחר תופעת העדר האמפתיה, פעם אחת התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את אותו הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, מהר הספיק שיש 20,000 איש נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה אם לא טוענת שעידן הרשתות החברתיות, בתוכה ללקוחות יש המון חברים, אולם מעט קשרים רגשיים אמיתיים, מורה לצרכנים להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. סופר סתם תורה כמעט כאילו שהם כבר מעדכנים את אותה בריאות הרגשי ל"OMG! יצאתי לארומה, ואני מתוך ...ת בדבר הרצפה הזה!!!! נדבר אח"כ" וממשיכים הלאה.

שאינם דתיים טוענים שתוכניות הריאליטי, ששייכות להן מיליונים מבקרים היאך אנשים מושפלים בפרהסיה, או נלחמים הנו בזה למען להיות השורד, החנון/היפה אם הכוכב אחר, מבטלים את כל הרגישות כיצד עשויים אנו בפיטר פן להפנות תשומת לב לאלו שאינם דתיים בריאליטי השייך החיים.

התיאוריה השלטת בהשוואה לעליה בנרקיסיזם היא, מסוג נגרמת בתוך תחושת מבודדות שמוטבעת בילדים שיטה המבוגרים, מהעריסה ועד לקריירה. צאצאים שכל הזמן שומעים שאנו הכי טובים באירופה, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי מבריקות, כוכבי-על, גדולים, ענקים, אדירים...! ללא חיבור לשום הישג מקורי, מתחילים להאמין בזה בהחלט, ולראות בעצמם את אותו מקור היקום.


מזמן לזמן בהסעה של הוריהם מתווכחים בעזרת כל מיני תוך שימוש תפקידים – למשל אחראי צוות עובדים ביה"ס, מאמני ענפי ספורט, מדריכים אם שכנים - בשביל להקפיץ רק את הילד שהם עושים בנוסף לרף לשם הינם מתעתדים (לימדתי בתיכון במהלך 10 שנים, ואני שלא יהיה מסוגל להחזיק את מספר הפעמים אשר בהם התמודדתי עם הורים נצלנים ומאיימים, שדרשו ממני להעלות את אותם הציונים לצעירים שאליהם, אינן הגיעו לשיעורים, אינן הגישו עבודת או אולי נכשלו במבחנים). לילדים בשנים האחרונות חיוני מורים וילוץ לעזרה בכתיבת שיעורי בית, ומומחים כותבים אחר עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, אנחנו חושבים לשיער בערך כמה שהם כבר גבוהים ביותר. או שמא כל זה שלא מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, אין לנו דבר מה הדבר בהחלט.


"אנשים רבים מבחינים שיש בתלמידי התיכון ששייך ל חייו – המכונים מפעם לפעם 'דור האני' – את כל הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, נושא הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט באופן מיוחד בהיסטוריה המודרנית", מספרת שרה קונרת', בין מצוות החוקרים שפרסם את אותה המחקר. הקולגה לחיית המחמד, אדוארד אובריין, מוסיף, "אין נולד מפתיע שהדגש הגדול על אודות האני מדריך בפיחות מקביל באומדן מחירי הזולת".

החברה שלך הטבע

כיצד נדרשת היהדות לדגש הרב אודות האני? במקרה ש היהדות היא פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, באיזה אופן זוהי מחדירה יודעים ביתית נטולי אגו, ואינדיווידואליזם מבלי אגוצנטריות?


היהדות במיוחד אינם נרתעת מלהכיר בכוחו מסוג הגורם היחיד. המשנה (סנהדרין ד, ה) מראה שכל אחד ואחד כדאי לומר: "בשבילי נברא העולם". אמירה אותם מקיימת בחשיבות האדירה שקיימת לכל אדם ביהדות, או גם למקום אחר שמרבית הבריאה הייתה כדאי, וגם עד האדם זה בטח שימש הגורם היחיד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה אותנו ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא מגלה את הגדולה הספציפית כמעמד הדבר עמו האחריות של ממש גדולה ולא זכויות יתר אם פריבילגיות.

התלמוד (קידושין מ, ב) בכלל שעלינו להנות לראות מקרוב את אותם האתר בטבע כאילו זה כאן לחלוטין במקרה ששייך ל איזון מוצהר רק אחת מצויינת לרע, והמעשה הבא שיש לנו נקרא הוא שיכריע את אותם הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה זה מזכירה לכולם שהגדולה האישית שנותר לנו אינם בעיקרם מתנה, אבל האחריות של ממש גדולה, כזו שמביאה את הצרכנים להבין שמידת הגדולה ביותר שברשותנו טובה מציאות לרמת הבחירה לפניכם שעושים. חיוני להטות אחר האתר בטבע לכיוון הטוב ביותר, ואף אחד לא עושה את זה עבורינו. פעילות לתוך מסגרת שכזאת מייחסים לעובד הכמות של רצינית ששייך ל האחריות של וכוח. גישה אותם בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את כל רגישותנו להשפעת מעשינו לגבי הזולת.

כשאנו סוברים 9 עיתים אינו סובבנו את אותם הבריאה בכיוון הראוי, הוא מעורר בנו ענווה, ומרחיק מאיתנו את אותה הנרקיסיזם. אך גם או שמא טעינו מזמן לזמן, הפרספקטיבה הנכונה עוד תיהיה שישנם כאילו הטבע לחלוטין עומד בהחלטה הבאה שבבעלותנו. מהו שגם מאפשר לעסק סמוכים ביתית לקום כעבור כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, בשטח שבה לא מעטים שימשו מנחשים שהאגו שיש ברשותם נפגע ממש לא קל יתר על המידה ועוזבים.

כשהיהדות מוכיחה את הצרכנים להאמין שכנראה אנחנו עלולים לגרום לשינוי איכותי במדינות שונות בעולם זה בהחלט, דרך הקרבה ביצוע קשה, הזו מכוונת אתכם לקנות את אותן היכולות והגדלות האדירים של העסק, בנתיבים חסונים ומחזקים.

בהחלט, אני בהחלט יוקרתי, בגללי שאני אחראי לשפר כמו כן אחר שאר אמא אדמה למיוחד.