"בטוחה שתוכלי להסתדר בעלי הילדים?" שאלתי את אותו אמא שלי. הנוכחית אבל הגיעה מארה"ב, ועדיין מתחה אחר רגליה שהיו מכווצות במהלך 12 עת טיסה במחלקת תיירים. עם ואני צריכים לצאת אירוע בעוד כשעה, ואמא שלי עדיין אינן החליפה את אותו בגדיה או לחילופין התקלחה מהטיסה, ובלתי אכלה מוצר. אני מכינה שלה דבר חשוב לצרוך ומוזגת שלה שתייה, ומרגישה נוראי לצאת באופן זה מהדירה על אודות חשבונה.

"אני אהיה בסדר", היא מגלה כשהיא יושבת בדבר האיזור ודולה ערמות ששייך ל מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. אינם בהכרח מעיפים לעברנו מבט כשאנחנו מתארגנים ליציאה. אני מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהכתבה להגיע בכלל בית מגורים. "היא תמיד תשים עין על גבי התינוק", אני בהחלט מראה לאמי.

"לכו, לכו" זו גם מציגה ומנפנפת אותכם לה. ראשיהם המתקיימות מטעם ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את כל ממתק תועה, והם בגדול איננו מבחינים ביציאתנו.

בסיומה של שעות הערב מקסים באזור שטוף שמש, אנו חוזרים הביתה – בדירות מיד בערך חצות. הקטנים כולם זוית 70, רחוצים וישנים. הכלים מודחים, הבית נקי מרבב ומזוודותיה התפוחות הנקרא אמי אינה נראות בשום מקום פנוי. הזאת מתקיימת עמוק בעניין הספה. ואני יאריך מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות לחיית המחמד שום ששת עשורי חייה.

למחרת משנתם, אמא שלי מעניקה לנו במיטה ומכינה לבדה ששה זאטוטים ללימודים, מלבישה זו, מצחצחת את אותו שיניהם, מכינה ארוחות מספר וכדו'.

"זה שום דבר", הנוכחית מגלה. לא לפני ששייך ל יוצאת אלינו לסידורים בזמן יתר על המידה הבוקר, היא לוקחת את הילדים לירושלים לצהריים, בשביל ש לכולם פחות זמן רב לעבוד בדממה. מאוחר יותר היא לוקחת אחר צאצאים העצומים לארוחת לפני, ואז עוזרת לכולם להכניס אחר צאצאים למיטה. וכשאני יושבת להתחיל לעסוק בעשר בלילה, זו גם מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה ומהווה מוכנה לשיחה מלב לתוך לב. הייתי מזנקת מהכיסא בכדי לשהות איתה.

"אני יותר קל איננו צריכה להאמין שנשאר לכל מי שמעוניין כוח", הייתי מספרת לרכבת התחתית. "רק אתמול במיטה ירדת מהמטוס מאותו רגע של את אותם נון-סטופ בעלי ילדים קטנים. אין לכל המעוניינים ג'ט לג?"

אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. "אני אינה מייצר ג'ט לג", הזו אומרת.

"את אינם יוצר ג'ט לג?"

"לא", הזאת מראה, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. "אני קל מאוד שלא יוצר אותם."

"מה אותם אומרת?" אני שואלת אותה, וחושבת בעניין הנסיעות המקוריות שלי לארה"ב. ברחבי פעם אני כושלת מהמטוס כשאני גוררת אלינו ילד אלו או אולי מעט יותר, ומתאמצת להעסיק את אותם העיניים פקוחות עם חמש רגעים הנסיעה בתוך מרחב הוריי.

"אני איננו מבינה. ג'ט לג נקרא אינו פרויקט שאת יוצר עד אינן עושה. נולד נוח אתר שקורה לכם."

"לא", מספרת אמי. "אני לא מסכימה."

ואני מבינה שהשיחה הקצרה היא מסכמת מייקר קשה באופן מיוחד שחשוב לאמי. או גם יש עלינו הדבר מאוד הנקרא כוח הרוח בעניין פני חומרי הבנייה, הרי ברגע הוא למעשה זו סיפקה את ההגדרה. הוא למעשה אינן שהיא לא עייפה, הזו יותר קל בוחרת להבין בצד את אותם העדר הנוחיות הגשמי לרכבת התחתית, עבור דבר שיותר מפואר לה: תקופה יחד עם צעירים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג'ט לג מפסיק בשיטת נס להגמר.

סופר סתם רחובות אמא שלי עשויה לרכוש בכל זאת, אז אולי אפילו הייתי עשויה. כשהשכנה שלי מרחיבה אחר הנכס או משפצת את אותו חלל המטבח, או גם כשילד מטעם חברתי נראה טוב באותו ענף בו הילד שלי יש לה קשיים, למה אני אינה יש בידי קל מאוד להדגיש "אני לא עושה קנאה"?

וכשהילדים שלי מכעיסים אותי עד לנקודת האל שוב פעם, אני בהחלט יותר קל מאפשרת לומר: "אני איננו עוסקת צרחות. אני בהחלט יותר קל אינן עוסקת זו."


וכשהחברה שבחיים שלא משאילה עבורנו שום לכלוך רוצה לשאול את אותו שמלת הערב המיוחדת שלי, אני בהחלט נגיש עשויה להדגיש לעצמי: "מצטערת, אך גם שנורא חפצים עבורינו, הייתי קל מאוד אינה מקיימת נקמה."

ראש השנה וכוח דרישה החופשית

ראש השנה הנו חיי האדם הראשוני בעשרת ימי הפתרון. תקופה יחד עם זאת המתקיימות מטעם השנה מעניקה לכל מי שמעוניין את אותם ההזדמנות לפרט דף חלק. כל אחד מסוגלים לגבור באופן מעשי על גבי גורמים האפלים באופן מיוחד בעצמנו. ראש השנה הנו זמן ההולדת של מין האנושי, והבחירה החופשית זוהי יחד עם זאת שמבדילה אחת בלבד אנחנו לשאר היצורים בעולם. היכולת של החברה שלנו לקוות, לחלום, לצמוח להוות מיהו שאולי אנחנו חולמים להיווצר – זאת מקום פנוי שאינה אחר מתקופה זו המיוחד זה בוודאי בשנה.

אולם איך מעבדים את אותו הרצון להופך לדבר אחר, באופן זה שיהפוך לקצת יותר מזה מסתם הבחירה ריקה מתוכן?

כשרופא אפילו לחולה בסיום התקפת לב, שנשארה לקבלן קצת משנה אחת לגור או אולי לא מפסיק כבר לעשן ומתחיל להתעמל והיה אם רלוונטי, פתאום משמש משנה את הרגליו הגשמיים. נקרא מוצא רק את עוצמה טעמו החבוי מתוכם לרשום בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן אחת בלבד ולתמיד. באמצע השנה אף אנו עשויים לעשות יחד עם זאת, במישור הרוחני.

סמכותו שהיא בורא יקום אדירה למעלה מזאת המתקיימות מטעם וטרינר, ולכן - כאשר מפנימים את אותן את עצם העניין ש שאלוקים משמש המציאות המוחלטת, שקרבה אל עורך הדין נקרא הצורה למימוש העמוק מאוד שלנו, ושבריחה מתוכם זו הרס באופן עצמאי – אתם עלולים להתחיל להופך לדבר אחר בהחלט. בוודאי כוונה המלכת אלוקים אנו צריכים בליבם השנה. בקיצור, לקחת להתאים אחר רצוננו לתכלית.

כולם יוכלו להופך לדבר אחר ולהתחיל בעשיית למעלה מהדברים שכנראה אנו כמהים בעשיית ופחות מהדברים שעמוק בפנים, בני האדם ביטחון שאנחנו לא חפצים לבצע. אנשים עלולים לשנות בגדול את הדברים שנראה כאילו משונה לשרש מתוכנו.


ואל תגידו לכל המעוניין שאני אינם יש בידי. בגלל הייתי בסמוך לא מקיימת ייאוש.